<h1>ארחות חיים הלכ' פדיון בכורות סימן ג'</h1>
<h2>דף עא.</h2>
ופטר רחם של בהמה כך הוא דינו. כ' הר"י מקורביל ז"ל חייב אדם לתת בכור בהמה טהורה לכהן שנאמר באדם לי (יהיו) [הוא] ודוקא (בולד) [בבהמה] שכולה של ישראל אבל יש שותפות לגוי באם או בולד פטור. וכשמקנין אותו לאחרים טוב שיקנו אחד מאיברי האם ואחד מאיברי הולד ובאותן שנעשים טרפה כמו הראש והריאה ומקנין לו בכסף ובמשיכה בשניהם לצאת ידי כולן. וביאר הר"ף ז"ל ומשיכה שימשכנו הגוי לסימטא או לחצירו או יקנה לו (הגוי) [הישראל] חדר אחד או מקום אחר מיוחד (מן הגוי וימשכנו) [להגוי וינעל העכו"ם ויפתח ואח"כ ימשכנו] לאותו מקום. עכ"ל (ובכסף במשיכה לצאת ידי כולן) ואין לנו עונש בזה שאין אנו בקיאין להטיל בו מום קודם שיצא לאויר העולם וטוב לעשות כמו שפרשתי.
